תחושת האושר בתוכי לא עוזבת אותי

נולדתי למשפחה אקדמאית והייתי מושא גאוותם של הוריי.

תלמידה מצטיינת, צייתנית, עם ציון 100 בכל המקצועות ומדליות זהב בכל חוגי הספורט.

גם את התואר הראשון סיימתי בהצטיינות ולתואר השני והנחשב התקבלתי בקלות.

המושג “כשלון” לא היה קיים בלקסיקון שלי.

בלימודי התואר השני הכרתי את בעלי, שהיה מבוגר ממני ב11 שנים,

מתוך אהבה גדולה הבאנו לעולם, די במהירות, את 2 בנותינו.

הרשתי עצמי לקחת תקופה קצרה לטובת הקמת משפחה.

חשבתי שברגע שאתאפס על הכל,

אוכל לחזור לאקדמיה ולסיים את התואר בקלות.

אך בפעם הראשונה בחיי, החיים לא הלכו בדיוק לפי המסלול שתכננתי.

לקח לי הרבה מאוד זמן לחזור ללימודים והפער שצברתי נהיה תהומי,

בלית ברירה התחלתי לעבוד במקביל, כרואת חשבון במשרה מלאה

ואם כל זה לא מספיק, גם נכנסתי להריון שלישי.

הרגשתי שכל העולם קורס עליי.

לא הצלחתי לעמוד בעומס, אך בו זמנית לא הייתי מוכנה לוותר.

הייתי רגילה להצליח בהכל והרגשתי מתוסכלת.

הזוגיות שלנו סבלה הכי הרבה.

באותה תקופה היינו על סף גירושין.

דמעות, התקפי זעם וצעקות היו חלק מהשגרה שלנו.

בשלב מסויים אמרתי לעצמי “אני חזקה, אני אסתדר לבד”

כל זה תוך כדי ביטול מוחלט של בעלי

וחוסר הכרת תודה עבור כל מה שהוא עושה למען המשפחה שלנו.

אבל לא הייתי חזקה, ההפך,

הייתי חלשה, הייתי עייפה, הייתי בדיכאון!

בכיתי בכל יום והרגשתי אומללה ובודדה.

מסכנים הילדים שלי שראו את אמא שלהם במצב הזה

היחסים ביננו התדרדרו, עברנו תקופה מאוד קשה.

אני עברתי עם הילדים להורים שלי ובקושי נפגשנו או דיברנו.

אבל כרגיל, לא הייתי מוכנה לוותר, ניסיתי לתקן

חיפשתי תשובה, מה עליי לעשות, איך לחיות,

כי להמשיך ככה אני לא מסוגלת יותר.

במשך שנתיים הרגשתי שהחיים שואבים אותי,

מעייפים אותי, משעממים אותי.

לא רציתי לתקשר עם אנשים או לראות אף אחד.

ואז יום אחד, חברה טובה שלי, היחידה שידעה מה עובר עלי

ותמיד ניסתה לעזור לי, שלחה לי קישור לאתר של “אשה מלכה”.

אני חושבת שכבר באותו היום סיימתי לקרוא את כל התכנים באתר.

פעם ראשונה מזה הרבה זמן שקיבלתי השראה והסתקרנתי.

דאגתי בכל יום להאזין לפחות לסרטון אחד של ילנה או לקרוא פוסט אחד,

גם כאלה שכבר קראתי.

החלק שהיה לי הכי קשה איתו בהתחלה היה עניין הכבוד לגבר.

בהתחלה חשבתי שזה פוגע לי בשורש הפמיניסטי שלי.

אבל כמה שהעמקתי יותר הבנתי שזה תירוץ, זו מגננה.

מה שכאב לי זו ההבנה שלי מול עצמי שפעלתי בצורה לא נכונה, שגויה.

שנכשלתי.

לא היה בי כוח נשי, סבלנות או עצמה נשית לפני כן.

תמיד ביטלתי את בעלי, הרצאתי לו, אמרתי לו איך לחיות נכון.

הבנתי שאני חייבת לבקש עזרה,

יצרתי קשר עם ילנה ונרשמתי מיד לתוכנית ליווי אישי יחד איתה.

כבר אחרי השיחה הראשונה הגעתי לתובנה הכי חשובה שהייתה לי-

אני אחראית למה שקורה בזוגיות שלי ובמשפחה שלי.

המפתח לזוגיות מאושרת נמצא רק אצלי ולא במשמורת משותפת עם בעלי.

החלטתי שאני הולכת להציל את המשפחה שלי.

הבנתי שבעלי הוא לא גבר גרוע הוא פשוט נמצא בזוגיות

עם אישה שלא קיבלה בחייה את הכלים הנכונים לבניית זוגיות.

בכל שיחה עם ילנה הרגשתי שאני שואבת כוחות ממעיין סודי.

או כמו שילנה בטח תקרא לו “מעיין סוד הכוח נשי”

שאבתי ממנה כ”כ הרבה ידע שהרגשתי שאני בלימודים לתואר.

רק שהפעם מדובר בתואר החשוב ביותר בחיי.

הרגשתי שילנה לימדה אותי איך לאהוב באמת.

לאהוב את בן הזוג שלי בלי אגו.

התאהבתי בלפרגן לו, בלהרים לו בלכבד אותו

בלי להתחשבן איתו או לחשוב אם מגיע לו.

זה הוציא ממני הרבה חום שלא ידעתי שקיים בי.

והכי חשוב זה הוציא ממנו רכות שגרמה לי להתאהב בו מחדש.

היום אני אסירת תודה על בעלי, על האופי החזק שלו,

על זה שהוא לא וויתר עלינו וידע להכיל אותי גם כשלא הכלתי את עצמי.

התהליך שעברתי עם ילנה שינה את חיי.

למדתי שהכוח הנשי הוא הכוח החזק בעולם

ומה שהכי מושלם בי זה שאני לא מושלמת בכלל.

אני רק בתחילת הדרך, אבל תחושת האושר בתוכי לא עוזבת אותי

ואלה החדשות הכי טובות שלי! אני שמחה עכשיו, והדבר המוזר ביותר הוא

שהשמחה הזאת לא תלויה באחרים.

וכשאני נזרקת לכיוון ההפוך או שיש ימים של מצב רוח עצוב,

אני אומרת לעצמי שזה גם הכרחי על מנת להתפתח.

הרי לא מזמן אני ישבתי מול המחשב וקראתי סיפורים מעוררי השראה של “נשים מלכות” וחלמתי להיות כמוהן.

והיום אני אומרת איזה כיף שחלומות מתגשמים.