לפני שפגשתי את בעלי יצאתי עם בחורים שלא התאימו לי, או לא היו רציניים, או שלא השקיעו
וכל קשר שהתחיל הרגיש כמו מלחמה מלאה במאמץ, מלווה בהתקפי חרדה וייאוש רב. הקשרים היו קצרים מאוד, הגברים היו נעלמים. ולא הייתי מצליחה להחזיק קשר מעל 3 חודשים.
מאוד רציתי להתחתן. הייתי כבר בת 38 והזמן דחק בי ובשעון הביולוגי.
לא פעם הרגשתי אבודה וחשבתי לעצמי מה יש בי לא טוב.
עכשיו בדיעבד אני מבינה שבקשרים שהיו הייתי מנסה להביא שליטה במקום סבלנות ורכות.
חשבתי שאני זו שיכולה וצריכה להוביל ולנהל את הקשר וזה מה שגרם להם לברוח ממני.
במשך שנים רבות חקרתי לעומק את נושא היחסים בינו לבינה. הייתי אצל מאמנים רבים, הרצאות, סדנאות ומה לא.
ואז… קיבלתי מייל ממכר אשר ממליץ על ילנה בולוטין. התחלתי לעקוב אחרי התכנים החינמיים שלה ומהר מאוד מצאתי את עצמי בתכנית “אשה מלכה” שלה. זה היה לפני 4 שנים בערך.
אמרתי לעצמי למה שאני לא אהיה מלכה …
בהתחלה לא ממש הבנתי מה המשמעות של “אשה מלכה”? אך מהר מאוד הבנתי שזו הדרך הנכונה עבורי.
עוד לפני שהכרתי את בעלי, תרגלתי ויישמתי את עקרונות השיטה בקשרים עם גברים. כבר ידעתי מה לעשות ומה לא לעשות במערכת יחסים איתם. זה עבד נפלא.
לאט לאט הרגשתי יותר בטוחה, שמחה, קלילה, מושכת, יפה… כן, הפכתי גם אני לאשה מלכה.
ואז, הכרתי את בעלי.
בעלי גבר נאה ,חד ובעל לב ענקי ויש לו אינטלגנציה רגשית גבוהה מאוד אבל לעיתים לא היה מביא רגישות לסיטואציות מסוימות ושם הייתי צריכה להביא את עצמי באופן נשי ופגיע כדי שיבין.
למרות השוני ביננו והאתגרים שהיו בהתחלה, למזלי כבר ידעתי איך להתנהל מולו כדי ליצור קרבה ולעזור לו להוציא את הטוב שבו.
האמת, נהנתי מכל רגע, זה היה חדש לי ומרענן מאוד ואף באפס מאמץ מצידי.
הפסקתי “לכוון את הגבר שלי בנסיעה”, זו אמנם דוגמא קטנה, אבל היא משליכה על הכל.
תמיד הזכרתי לעצמי: “הגבר יודע הכל ולא צריך הוראות הפעלה ממני.” נתתי לו ליזום, להוביל ולהחליט ולעצמי – יותר לזרום בכל מה שנוגע ליציאות, טיולים וכו.
למדתי לקבל בחינניות – כל דבר שהוא נותן לי !! מפרח בגינה ועד ליום קניות ביחד איתו כשהוא מפנק אותי ליום הולדתי. (האמת, זה לא היה לי קל)
מאוד הקפדתי לא לשכוח להגיד “תודה” על כל דבר הכי קטן שעושה בבית.
וכמובן, להרעיף מחמאות ולהגיד לו כמה שהוא אלוף. במקרה שלי, בן זוגי ארגן לנו את החתונה כמעט ללא התערבותי (הייתי בהריון אז). סמכתי עליו ,חוץ מלבחור את השמלה. היתה חתונה מעולה, אוכל מעולה, יעידו המשפחה והחברים. וחשוב מכל, הרגשתי חסרת דאגה, קלילה, זורמת, שמחה ומאושרת.
עד עכשיו המנטרה הכי חשובה שלי: “לכבד,לכבד ,לכבד! את ההחלטות שלו ולא לבטלן!”
לפעמים זה היה קשה במיוחד בהתחלה. למשל, בעלי אוהב לקנות דברים ולעיתים בהגזמה ובזבוז. אני פחות אוהבת שהבית עמוס בחפצים. כיבדתי את הרצון שלו שכך הוא רוצה, ללא ביקורת.
למדתי לחשוף את הבטן הרגישה שלי כשהוא מדבר לא יפה או מעליב. זאת הייתה דרך נהדרת לעדן את החיספוס שלו.
למדתי פחות :לחפור” – פחות מילים יותר אהבה. זה שיפר פלאים את התקשורת בינינו.
אני מקבלת אותו כפי שהוא ולא מנסה לשנותו. משחררת שליטה . נותנת לו להיות גבר. כשהוא מבקש את דעתי אני עונה לו ובסופו של דבר נותנת לו להחליט.
אני היום בזוגיות הרמונית לא אומר שעכשיו הכל לגמרי ורוד, אבל בעלי יותר ויותר משתנה לטובה בעקבות ההתיחסות שלי אליו.
גם אם אנחנו רבים לפעמים ,המריבות לא יוצרות רעידת אדמה כזו שלא ניתן להתגבר עליה… לא פשוט, אבל בזכות “אשה מלכה” למדתי גם להתמודד כשיש מריבות. אני לא נכנסת איתו למלחמות, כי אני יודעת איך לדבר איתו כשמצב מתוח.
עד היום בעלי אומר לי שאני מים שקטים שחודרים עמוק.
אנחנו נשואים שנתיים ויש לנו 2 ילדים. הוא אומר לי שהוא אוהב אותי וכל הזמן שואל האם טוב לי איתו, מאוד חשוב לו שאני אהיה שמחה ומאושרת. קונה לי פרחים ומתנות. מתייחס אלי בכבוד, מאוד קשוב לרצונות ובקשות שלי, מתקן מהר דברים כשאני מבקשת ממנו. מטפל בילדים (הוא אבא מקסים), עוזר במטלות הבית ואפילו מנקה את הבית ביוזמתו.
אני דואגת לבשל לו ולדאוג לכל משימות הבית.
אני שמחה ומאושרת בזוגיות שלנו.
ועוד דוגמה בה אני גאה בעצמי, עכשיו בימי הקורונה בעלי רצה לקנות הרבה מזון הביתה. הוא שאל את דעתי ולמרות שאני חושבת שזה מיותר, עניתי לו כ”אשה מלכה”: “מאמי, תעשה מה שאתה חושב ורוצה.” והוא ענה: “אני, ממש אוהב שאת סומכת עלי ככה.” הוא צייד את הבית ללא רבב כמו גבר אמיתי כדי שלא יחסר לנו דבר.
שני דברים הכי חשובים שהבנתי:
1.שאישה היא שיוצרת את הגבר במחשבות שלה ובמעשים שלה ובאיך שהיא מסתכלת עליו. כשאישה חושבת מחשבות חיוביות על בעלה כך גם הוא רוצה את עצמו כבעל טוב.
2. שמה שהגבר רוצה הוא שאישתו תהיה מאושרת.
וכשהנשים יבינו את זה הן יחיו בגן עדן.
