עוררי בו רצון להיות בקרבתך
אני חשבתי שהטלוויזיה היא הבעיה העיקרית שלו. אם רק הייתי יכולה להפטר ממנה, הייתי זוכה להרבה יותר תשומת לב מבעלי או לפחות כך חשבתי.
נשים אחרות מספרות שבעלן פשוט מכור למשחקי מחשב או עובד 160 שעות בשבוע. במקרים אחרים זה כדורגל , פוקר או סתם לעזור לאמא שלו.
בכל מקרה , הן לא מקבלות מספיק תשומת לב מהם. זה בודד ומתסכל.
אבל יש הרבה , שאת בתור האשה, יכולה לעשות על מנת לשנות את המצב, ושניכם תהיו מאושרים יותר בזכות זה.
לכי בעקבותיו
אם הוא צופה באיזה משחק כדורגל, זה יכול להיות מאוד מפתה להגיד לו להפסיק או אפילו לכבות לו את הטלוויזיה, אני בכלל רציתי לזרוק את שלנו מהחלון.
במקום זאת תשקלי פשוט ללכת בעקבותיו. אני לא מתכוונת שתשבי בסלון ותתחילי לראות את המשחק יחד איתו (אגב אני לפעמים מצטרפת לצפות במשחקי פוקר) – אני מתכוונת שתמצאי משהו שאת יכולה לעשות שגורם גם לך כזה אושר.
כשאת תופסת את עצמך חושבת על כמה שהוא עצלן, תראי בזה כתזכורת שזה בסדר להיות עצלן לפעמים ותנוחי גם את.
ואם את חושבת לעצמך “אבל אני לא יכולה בגלל הילדים, העבודה והכביסה”. זה בדיוק מה שאני חשבתי, הייתי בטוחה שאם אני ארשה לעצמי להסתלבט כמוהו הכל יקרוס סביבנו.
אני הייתי המבוגר האחראי היחיד שצריך לדאוג להכל.
תשקלי מילים
ומשום שהייתי צריכה לדאוג להכל גם דאגתי לציין בפניו כמה זמן הוא כבר צופה בטלוויזיה ושהגיע הזמן לכבות אותה ולקום מהספה.
וזה נהיה יותר גרוע, הייתי אומרת לו שהוא צריך להפסיק לראות טלוויזיה כי זה לא טוב בשבילו.
הייתי יותר מעצבנת מכאב שיניים.
עכשיו תחשבי שאת יכולה לבחור לבלות את זמנך מול הטלוויזיה או לבלות את זמנך עם כאב שיניים, מה היית בוחרת ?
אז זו בדיוק הנקודה .
בעלי התעלם ממני כי פשוט נהייתי בלתי נסבלת.
חלק גדול מכך הייתה השתלטנות שלי – רוב הזמן הייתי אומרת לו מה לעשות ואיך לעשות את זה .
כמו למשל: “אתה יכול למלא מדיח במקום לשבת ולא לעשות כלום” ואם הוא באמת היה קם וממלא מדיח , דבר שהיה מאוד נדיר באותה תקופה, הייתי נותנת לו הוראות על איך לעשות את זה “לא אל תשים שם את הקערה הזאת. היא לא נכנסת טוב. שים אותה למעלה.”
או הייתי אומרת: “כמה קורות חיים שלחת היום ? לא שלחת? נו אז מה בכלל עשית כל היום ?!”
אפילו בר רפאלי תתחיל להראות לא מושכת עם התנהגות כזאת.
הבעיה הייתה שבעלי היה כ”כ מרותק לטלוויזיה שהיה נדמה שהוא לא מתעלם ממני באמצעותה, אלה פשוט מרגיע את עצמו בעזרתה.
בעלי היה נשוי לקיפוד , ובכל פעם שהוא היה מגיע לאינטראקציה איתי הוא היה נדקר.
וותרי על שליטה
מה שגרם לי להיות כ”כ לא נעימה היו הניסיונות התמימים שלי לשלוט עליו. באותה מידה הייתי יכולה לצעוק “אתה לא מאוד חכם או מוכשר !”
שום דבר לא הורס את האינטימיות מהר יותר משליטה.
אבל הינה החדשות הטובות : ברגע שויתרתי על השליטה עליו, הוא רצה בחברתי שוב.
כשרק התחלתי לוותר על השליטה, זה היה נורא קשה ומתסכל.
פחדתי כל הזמן, שזה הגיוני, כי השורש לשליטה הוא פחד. אני שולטת כשאני פוחדת.
פחדתי שהויתור על השליטה יגרום לי לעבוד קשה יותר , לשלם יותר או לחכות יותר .
באמת שבהתחלה זה היה קשה ומבלבל.
הייתי תופסת את עצמי מתחילה להגיד משהו שתלטני , עוצרת באמצע המשפט ומנסה לחפות על זה בכך שהייתי מחליפה נושא למזג האויר היום.
מה שיותר נורא זה שברגע שהפסקתי להגיד לו דברים שתלטניים
מצאתי את עצמי הרבה פעמים בלי מילים…
תזכרי להירגע
העניין הוא שבעלי בכלל לא שם לב לרגעי הבלבול, הקושי או השקט. ואם הוא כן שם לב, אז הם כנראה לא הפריעו לו בכלל.
אפילו להפך, הוא התחיל לחייך יותר, לדבר יותר
והכי חשוב – חיפש את תשומת הלב שלי!
אני זוכרת שערב אחד חזרתי הביתה והפנים שלו פשוט קרנו מאושר לראות אותי!
וזה הרגיש כ”כ טוב.
במילים הכי פשוטות- ברגע שהפסקתי לשלוט הוא רצה להיות איתי כמה שיותר.
היה לי את המפתח הזה ביד כל הזמן ופשוט לא הבנתי את זה.
בעלי לא דחה אותי- הוא פשוט ניסה להתחמק מהקוצים הקיפודיים שלי.
ברגע שנהייתי רכה שוב, הוא התייצב ממש לידי , מוכן להתכרבל ולספר לי על היום שלו.
אפילו עכשיו הוא יושב לידי, למרות שאני בכלל עובדת במחשב, כי הוא פשוט רוצה להיות קרוב אלי.
לפעמים בעלי עדיין צופה בטלוויזיה, אבל לא לעיתים כאלה תכופות כמו בעבר.
ומתי שהוא עושה זאת,
זאת התזכורת שלי:
“היי, זמן להירגע ולנוח.”
